טוב, נספר סיפור. אבל אני אתחיל דווקא מלומר שהמטרה בסיפור היא לא לעוף על עצמי. אני מרגיש גאה באיך שפתרתי את הסיטואציה אבל גם מרגיש דפוק על זה שנכנסתי אליה מלכתחילה, וכולנו יודעים מה אומרים על אבן שטיפש אחד זורק לנהר.
אבל אוקי, להלן: בשביל הרקע, דעו לכם שבת4 >
חבל שאף אחד לא צילם את מה שקרה עכשיו ביני לבין בת4 כי זו היתה דוגמה מעולה להורה שמפשל ומתקן