המסמך המודלף: סכנה לביטחון המדינה או לא מחדש, לא חשוב וכמותו יש רבים?
נחזור ל־10 בספטמבר. המסמך מהבילד מתורגם אצלנו מערבית לעברית, ואני מעבירה את תוכנו לאישור הצנזורה ולתגובת דובר צה"ל, כנדרש. בצנזורה, כאמור, מאשרים את התוכן כולו לפרסום, להפתעתי, אך לא את צילום המסמך. מטעם דובר צה"ל נשלחת תגובה שהופכת את המסמך ללא רלוונטי וגם לא ממש חשוב, זולת עצם הדלפתו: "מבדיקה שנעשתה במהלך סוף השבוע, עולה כי המסמך שפורסם בעיתון 'בילד' נמצא לפני כחמישה חודשים. המסמך הינו מסמך ישן, שנכתב כהמלצה על ידי דרגי ביניים בחמאס ולא על ידי סינוואר. המידע מהמסמך הצטרף למסמכים זהים נוספים שהיו ברשותנו בעבר, לא היווה מידע מחדש, ולאחר בירור לא נעשתה טעות בהפצתו. המידע בנושא הובא בפני מקבלי ההחלטות מספר פעמים, עוד לפני שאותר המסמך המדובר. הדלפת המסמך מהווה עבירה חמורה, והיא תיבדק ותיחקר על ידי הגורמים המוסמכים".
לא חדש, לא יחיד, והמידע "הובא בפני מקבלי ההחלטות". לכתוב מצטרפת גם שיחה שלי עם בכיר צבאי, שבמשך דקות ארוכות מסביר שמדובר ב"מסמך אחד מתוך מיליוני ידיעות מודיעיניות הקשורות בחטופים". השיחה הזו נשמרת בהקלטות המכשיר הנייד, והאזנה מחודשת לתוכנה לנוכח החשדות החמורים שמתגלגלים מעל דפי העיתונים, מגמדת את הדרמה הביטחונית לעבירת ביטחון מידע. אולי אף פחות מכך. "המסמך הזה לא רלוונטי", חוזר ואומר לי הבכיר, "בשל מידעים אחרים הוא לא מחדש דבר ולכן לא הופץ הלאה". בכך הוא גם מאשרר כי ללא העברת המסמך ללשכת רה"מ, לא היתה לו דרך אחרת להיחשף אליו.
אני לוחצת שוב כדי להבין מדוע אמ"ן סבורים שהמסמך הזה לא מעניין, והבכיר מסביר לי: "חמאס מסתכל רק איך זה משפיע עלינו ועל הלחצים הבינלאומיים, וזו אכן נקודת לחץ משמעותית. כל זה נכון ומופיע במסמכים אחרים. זה שחמאס רוצה להפעיל לחץ על אזרחי ישראל, זה ברור". אבל מה שאולי ברור לאנשי המודיעין, כלל לא ברור לאזרחי ישראל, שאינם מכירים עד לרגע חשיפת המסמך את המניפולציה המרושעת של חמאס דרך החזקת החטופים באופן שיטתי ואסטרטגי. בשיחה ההיא חוזר הבכיר כמה פעמים על כך שהמסמך לא רלוונטי, ושכלל לא ברור אם סינוואר נחשף לתוכנו.
אחרי אותה שיחה, קבלת התגובה ואישור הצנזורה, המסמך רואה אור והפעם בעברית. הוא דן בלחץ פסיכולוגי על משפחות השבויים, בדרישה להגברת הסיוע, בשחרור אסירי עולם, ובעוד ועוד נקודות להמשך המשא ומתן על הצעה שנדונה בחודש מארס האחרון. איך קורה שמסמך שמוגדר "לא רלוונטי" וצולח בקלילות את הצנזורה, מתגלגל כעבור חודשיים לכדי פרשה כל כך חמורה שעונשה מאסר ממושך, ולא הליך משמעתי פנימי באמ"ן? גם גורמים המעורבים בחקירות מטעם הרשויות מתקשים להשיב. עם זאת, החקירה יוצאת לפועל לאחר תלונה של הרמטכ"ל על דליפת מידע - והשב"כ נכנס לתמונה.
ועוד מאחורי הקלעים בכתבה השבת: